הפער בגיוס תרומות: מדוע מוזיאונים בישראל מתקשים?
התשובה טמונה במילה אחת: השפעה.
דוח זה מאשש כי עולם הפילנתרופיה השתנה. תורמים היום דורשים לראות תוצאות חברתיות ברורות ומדידות. אפליקציה זו מפרקת את ממצאי הדוח, מנתחת את הגורמים ומציעה מדריך מעשי למוזיאונים המעוניינים לגייס יותר כספים על ידי הפיכתם לסוכני שינוי חברתי מוכחים.
היכרות עם הנוף הפילנתרופי: תרבות ואמנות בסקטור השלישי
לפני שנצלול אל השינויים, חשוב להבין את מקומו של תחום התרבות והאמנות בעוגת התרומות הכוללת בישראל, ולהמחיש את האתגר העומד בפניו.
נתח תחום "תרבות או אמנות" מסך הכנסות המלכ"רים (2023)
2.2%
בלבד, שהם כ-3.11 מיליארד ש"ח
התפלגות הכנסות המלכ"רים לפי תחום
מקור הנתונים: גיידסטאר ישראל, נתוני 2023.
השטח המשתנה: עולם הפילנתרופיה עבר מהפכה
המודל הישן של תרומה כללית למוסדות קהילתיים גדולים מתחלף. תורמים היום, במיוחד בארה"ב, מעדיפים לתת באופן ישיר לפרויקטים ספציפיים, ודורשים לראות שקיפות מלאה ו"החזר על ההשקעה" החברתית שלהם (Social ROI). הם רוצים לדעת בדיוק לאן הכסף הולך ואיזו השפעה מדידה הוא יוצר.
ארגוני "ידידים" עוקפים את המוסדות הקהילתיים היהודיים המסורתיים בשיעור צמיחתם ובתרומותיהם הכוללות לעמותות ישראליות. עליית קרנות הייעוץ לתורמים (DAFs), שהחזיקו באופן קולקטיבי ב-251 מיליארד דולר בנכסים בשנת 2023 (עלייה של 400% בעשור), משקפת עוד יותר מגמה זו של שליטה אישית של התורם.
מגמת הביזור: מעבר מכוח קהילתי לשליטת התורם (תרומות מארה"ב לעמותות ישראליות, 2015-2021)
התרשים, המבוסס על נתוני דוח המומחה, ממחיש את הירידה בחלקם של מוסדות קהילתיים מרכזיים (כמו פדרציות) לעומת העלייה הדרמטית בכוחם של "ארגוני ידידים" וקרנות ייעוץ לתורמים (DAFs), המאפשרים תרומה ממוקדת. המוזיאונים צריכים לפנות ישירות לתורמים אלה בשפתם – שפת האימפקט.
מה תורמים מחפשים? קריטריוני ההשפעה של קרנות מובילות
הדרישה להשפעה חברתית אינה רק מגמה עולמית, היא הסטנדרט החדש בקרב הקרנות הפילנתרופיות הגדולות הפועלות בישראל. הן מחפשות ארגונים, כולל מוסדות תרבות, שפועלים באופן אקטיבי ליצירת שינוי חברתי מדיד וברור. לחצו על שם הקרן כדי לראות את דגשי ההשפעה שלה.
קרן עזריאלי
"מטרה להשיג השפעה מדידה בתחומי המימון העדיפים… העצמה… תרומה לחברה."
קרן ריין
"אמנות ככלי להשגת שינוי חברתי… פרויקטים עם השפעה חיובית ברורה על חיי אנשים."
קרן רודרמן
"פילנתרופיה אסטרטגית… השגת תועלת חברתית מקסימלית… קידום הכלה."
הקרן החדשה לישראל
"תמיכה בשינוי חברתי… חיזוק הדמוקרטיה וקידום צדק חברתי וכלכלי."
קרן רוטשילד קיסריה
מתמקדת ב"פיתוח מצוינות באקדמיה, באמנות ובתרבות ובתמיכה ביוזמות המקדמות חדשנות וקישוריות חברתית". דגש על פיתוח והנגשת תרבות, פחות על מדידת אימפקט חברתי ישיר בפניותיהם.
קרן דניאל הווארד
תומכת ביוזמות המשלבות "למידה, אמנות ויצירתיות, קיימות ופעילות קהילתית". הקרן מעודדת מעורבות קהילתית אך פחות מפרטת דרישות למדידת שינוי חברתי בפניות גיוס תרומות.
קרן שוקן
תומכת במוסדות תרבות, חינוך ואקדמיה בירושלים. מתמקדת בחיזוק מוסדות קיימים ופעילות תרבותית, ללא דגש מפורש על דרישות אימפקט חברתי מדיד בפניות גיוס תרומות.
פער התקשורת: מדברים 'במוזיאונית' או 'בפילנתרופית'?
הבעיה היא לא שמוזיאונים אינם תורמים לחברה, אלא שהם לא מתקשרים את הערך הזה בשפה הנכונה. יש פער משמעותי בין הדרך שבה מוזיאונים ישראלים לרוב מציגים את עצמם, לבין איך מוזיאונים מובילים בעולם (ואף מספר מצומצם בישראל) מדברים. השתמשו בכפתורים כדי להשוות בין הגישות.
הגישה הרווחת בישראל: מדברים 'במוזיאונית' (ערך מרומז)
💬 "קידום אמנות, חינוך ותרבות"
💬 "שימור מורשת תרבותית ישראלית"
💬 "העשרה קהילתית"
💬 "מרכז תרבותי המושך מבקרים מכל הגילאים"
הפער: נרטיבים אלו חשובים, אך הם אינם מציגים תוצאה חברתית ישירה וניתנת למדידה. הם מתארים פעילות, לא השפעה. הם משאירים לתורם לנחש את הערך הסופי.
הדרך קדימה: המדריך המעשי להשפעה (צעדים 1 ו-2)
מעבר מנרטיב של שימור לנרטיב של השפעה דורש שינוי אסטרטגי. זה לא רק שינוי שפה, אלא שינוי תפיסה ופעולה. להלן שני הצעדים הקריטיים הראשונים שכל מוזיאון יכול ליישם כדי להתחיל את המסע. לחצו על כל שלב לקבלת פרטים נוספים.
הגדרה
מדידה
שותפויות
תקשור
חדשנות
הגדרה: לשנות את הכותרת – משימה חברתית מפורשת
בצעו מיפוי פנימי כדי להגדיר כיצד פעילויות הליבה שלכם (תערוכות, חינוך) תורמות לתוצאות חברתיות ספציפיות: קידום סובלנות, טיפוח חוסן קהילתי, תמיכה בחינוך או טיפול בטראומה. שלבו את השפה של "שינוי חברתי" ו"הכלה" בהצהרת המשימה שלכם.
דוגמא: במקום "קידום אמנות," נסח "שימוש באמנות לטיפול בטראומה בקהילות נפגעות."
זה אפשרי: סיפורי הצלחה מהשטח הישראלי
המעבר להשפעה חברתית אינו תיאורטי. מוסדות וארגונים בישראל כבר מיישמים גישה זו בהצלחה, מוכיחים את השפעתם וזוכים להכרה ולתמיכה. הם מהווים מודל והשראה למה שאפשרי כאשר תרבות ושינוי חברתי נפגשים.
פרויקט החוסן היהודי של מוזיאון אנו
המוזיאון פיתח והפעיל תוכנית אקטיבית לסייע בהתגברות על טראומה ולעודד אחדות, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר. זהו מקרה מובהק של מוזיאון הממנף את נכסיו התרבותיים כדי לייצר ריפוי ולכידות חברתית מדידה.
הנרטיב המתפתח של מוזיאון ישראל
בתגובה למשבר, הנהלת המוזיאון החלה לנסח במפורש את תפקידו ב"ריפוי ואיחוד", במתן "נווה מדבר" וב"עידוד דיאלוג בין-תרבותי". זהו סימן להתאמה אסטרטגית המכירה בצורך לדבר בשפת ההשפעה החברתית.
הטכנודע (חדרה) – מדע לצמצום פערים
מרכז מדעי זה הוקם במקור על ידי פרויקט שיקום שכונות במטרה להעשיר ולחשוף את ילדי השכונות למדע ולטכנולוגיה, ובכך תרם ישירות לצמצום פערים חינוכיים וחברתיים דרך חשיפה למדע.